• נעמי גלילי

שיתוף של שבת 26.6.20

בראשון הקרוב אני יוצאת מהארון !!!!

שוב.....

מכירים את זה שסרט מתחיל מהסוף..? אז כזה. נכון שכל מי שכאן כבר מכיר ויודע, ומי שלא, אז הבין עכשיו. והאמת היא שאני מחוץ לארון כבר שנים. ואולי בעצם מעולם לא הייתי בתוכו... כי ברגע שהבנתי (ולקח לי קצת זמן), חייתי את האהבה שלי.אבל, ויש אבל, חבריי לקהילה וודאי יתחברו לאמירה כי לצאת מהארון היא פעולה מתמשכת, כזו של כל החיים.

כי הלא בכל פעם שאני נפגשת עם אנשים חדשים, ומתחיל שיח, באופן טבעי אני מספרת על הבנות שלי או על זוגתי (לשעבר), ובכל פעם מקבלת תגובות מגוונות העונות על הרצף שבין מבוכה וטמטום גמור, שלא לדבר על חוסר טאקט ובחירת מיקומים הזויים לשאילת שאלות :

"מה את אומרת? את דווקא לא נראית"... (ציטוט של מורה בבית ספר תיכון באמצע הרצאה) – כי הבוקר התגלחתי ממש טוב, שלא רואים את הזיפים ויש לי אירוע מהעבודה אז באתי באוטו במקום במשאית

"בטח לא פגשת עד היום את הגבר הנכון..." (כמעט כל גבר, לא משנה איפה) - יוואוווו איזה מזל שבאת !!! ככה באמצע החיים, באמצע היום, זה כנראה יום המזל שלי !!! זה אתה הגבר הנכון?!

"את בזבוז..." אויששש אתה כל כך צודק. אני באמת מרגישה ככה כבר שנים ולא הבנתי למה, תודה.

"די ! אני לא מאמין לך! אבל היית עם גברים, מה קרה לך? השתגעת?"כן, זה מה שקרה, השתגעתי ואז אושפזתי וגילו לי את המחלה.

אני , על פי ההגדרה הלהטבי"ת, נחשבת לסבית פאמית, כלומר לסבית נשית : "נשית נשית כמו תכשיט", כך לפי חבריי לקהילה. אתם מבינים? אני לא מגולחת ראש, אין לי גולגול (רק בים או כשאני מנקה), אין לי רישיון משאית ואני צועדת על עקבים. אני לא עונה על התבנית שיש בראשים המעוותים של חלק מהאנשים, חלק גדול. ואילו רק היה די בזה... בתגובה האינסטינקטיבית והאידיוטית שמגיעה מבורות, לא הייתי כל כך מתעצבנת. אלה ההערות שמגיעות מיד אחר כך שמעליבות : "תאמיני לי, אין לי שום דבר נגד זה (כמה חבל, אולי היית שר הבריאות הבא), בנות ובנות ביחד זה סבבה (העיניים מתגלגלות לאחור, מבט ריקני יורד סצנה מסרט פורנו שראה במשרד לפני כשעה כנראה נשלפה הרגע מזיכרונו, ואז חצי חיוך דוחה מסתנן לפנים) אבל גברים וגברים?! גועל נפש ! " הוא מסכם (ואתה, כבר יודע שאתה הומו?)

והשאלות, מה איתן? באות באצטלה של "לא בשביל משהו, ואם לא נוח לך אל תעני...זה סתם סקרנות, ניסית מספיק גברים לפני?" "את בטוחה?!" "איך ככה קרה לך באמצע החיים?"

אז למען הבורות, ולמען הבריות, לכבוד הסקרנות הטבעית הקיימת בכולנו, אתייצב במשרדי הקרן ראשון לציון בראשון בערב, בשעה 21.00 בגאון, ואצא שוב מהארון למען הקהילה הגאה בכלל ולמען הקהילה הלהטבי"ת בראשון לציון בפרט. אספר את הסיפור שלי, אסביר איך בדיוק ולמה ואאפשר לשאול ולהגיב. אני עושה זאת בשליחות אמיתית, כי אני מאמינה שכשמכירים באופן אישי, הפחד מתפוגג, ואיתו המבוכה והבורות. אני צריכה אתכם איתי בערב הזה, כיוון שאתם הרוח הגבית שלי. כשיוצאים מהארון פנים אל פנים, את מצליחה לראות את התגובות ולהבין בערך מהי עמדתו של העומד מולך. בהרצאה בזום, אהיה לבדי. לא אוכל לראות את פני האנשים בזמן שאני מספרת את חיי, ועיניים טובות בקהל תמיד עוזרות לי כשאני עושה את ההרצאה הזו. אז אנא מכם, התחברו, כתבו לי בלייב שאתם כאן, מחזקים את ידיי, ומחבקים אותי חזק בזמן שאני מתפשטת... שוב...

גם כתרומה לקהילה, וגם על מנת שהילדים של כולנו, לא יצטרכו למצוא דרכים יצירתיות לענות על הרגלי הסקס שלהם בסופר בזמן שהם בוחרים פירות...

מחכה לחיבוק החם שלכם בראשון בערב,


והתמונה החשופה...? זה כי החלטתי להיחשף וזהו.

נעמי


להצטרפות אל קבוצת הווטסאפ " שיתוף של שבת"

לחצו כאן: https://chat.whatsapp.com/IJqWsttCwfA8JxhGaHEUqX

251 צפיות
  • social-03
  • social-02
  • social-04
  • social-05

נעמי גלילי - מנחה קבוצות הורים ומשפחה, מוסמכת מכון אדלר ואשת חינוך בכירה
נייד: 054-2262325
מייל: naomigal24@gmail.com